הדרכת השתלמות מדריכות שפה התאמת מערכת החינוך למאה ה-21

סביבת למידה-מדריכות חינוך לשוני

הממונה על המחוז בתקשוב , הגב' אורית טאטי ,פנתה אליי בבקשה להיות שותפה למפגש צוות חינוך לשוני לבניית השתלמות שתתקיים בקיץ. נענתי לפנייה זו ברצון וסקרנות ואכן במפגש ראשון נידונו נושאים של אופי ההשתלמות ,מטרות ומהלכי ההשתלמות ;

חלוקת קבוצות המשתלמות: כל קבוצה תרחיב את יחידות ההוראה של כיתות ה' באוריינות מידע ומחשב.קב' נוספת תתבסס על אחד העקרונות ;למידה שיתופית ועל בסיס עקרון זה יפתחו יחידה או יתאימו את היחידות הקיימות ללמידה שיתופית.

דוגמא :נשתמש בכלים /מדריכים שנקדם את הלמידה השיתופית.

נקודת מוצא לתכנון:

בשלומי נפתחה  אופציה לחלק מהמשתלמות לעבוד גם כשנקודת המוצא הפוכה.

באיזו סיטואציה לשונית הכלים יהוו עבורנו שימוש?

-          חשובה עבודה בקבוצות (3-4 )  ובעיקר שיתופיות ולא זמן עודף על כלים.

-          לומדים כלי שעושים בו שימוש.

-          משתלמות ילמדו את הכלים בהתאם לצרכים שלהם ואחר כך ילמדו במליאה.

-          אפשרות נוספת; כמה דגמים על אותו עניין ונוכל להראות שלאותו עניין יש כמה פדגוגיות.

על פי המלצותיהן של מדריכות  חינוך לשוני אורגנו קבוצות למידה מהחינוך הממלכתי ומהחינוך הממלכתי דתי תוך מתן מענה לשונות ולסגנונות למידה . מדריכות מחוזיות ארגנו מידע בטבלה על צורכי המשתלמות המדריכות והצעותיהן לגבי הכלים המוצעים להרחבת יחידות הלימוד בכיתות ה'-ו'.

דוגמאות:

-          יחידת לימוד- דובים ,חתולים וציפור – המלצת המדריכות -קריאה קולית-נורית זרחי. המדריכות המליצו על הקלטה,סרטי קול.  פורטפוליו /תלקיט הקלטה  של תלמיד.הקלטה- תלמיד מקבל משוב עצמי/עמיתים.

-          יחידת לימוד- ממטרד למשאב- 4 קבוצות- שתי קבוצות צורך בכלים בצורת תרשים- smart art ,poplet, מפות.ארגון מידע בטבלה .

-          יחידת לימוד -חלון לים התיכון- צורך במארגנים גרפיים- תרשים.  

-          יחידת לימוד -חבל על כל טיפה- הכללה ופירוט. צורך בכלים– גוגל דוקס,וויקי,כלי שמראה ברצף את כל התהליך-מטא קוגניציה.כלי רפלקטיבי,כלי הערכה מעצבת.

במפגש השני שהתקיים במשרד החינוך נידונו הדגשים שיהיו בהשתלמות:

פונקציות שמכירות או נכיר סביב הנושא הזה.נדגים את הרעיון שברוב המקרים בשיעורי שפה , העברית היא המובילה. צריך גם להראות הסתגלות אחרת, חשיבה אחרת.כלי המשדרג את האסטרטגיה. חשוב שהקשר בין הכלי לאסטרטגיה יהיה טוב ומעצים את האסטרטגיה.

ימים אלו דורשים העמקה .לראות כל הזמן את העוצמה של הכלים הדיגיטאליים .

שלב הבא - מייצרות שלד למידה :

הסתכלות על היחידה /התחום – שיעור עברית, מזהים מטרת שפה ביחידה/שיעור שאותה רוצה להרחיב לשכלל להעמיק.

בוחרים כלים תקשוביים דיגיטאליים שיכולים להפוך ללמידה תקשובית יותר.

יוצרים מערך הוראה שמשרת הן את המטרה השפתית והתקשובית יחד.

הכנת מדריכים /סרטונים לכלים שנעמיק בהם .

-    תיעוד הלמידה : נפנה זמן לתיאור מה שקרה בקבוצה? מה מרגישות שהתחולל מבחינת למידה בקבוצה ? מה הן סימני השאלה שנשארו בעקבות הלמידה ?

לצורך ההיבט השיתופי – נפתח מחברת תיעוד . כל אחת חוזרת לסימני השאלה ותבחרנה מה הן משתפות ?

הדרכה בהשתלמות זו מהווה עבורי אתגר, מוטיבציה ,חשיבה ,תכנון והתנסות מצוינת בתחום המקצועי שלי –חינוך לשוני ותקשוב.

בתהליך התכנון בניתי את הסביבה להשתלמות(הקישור נמצא למעלה )והכנתי מדריכים לכלים התואמים את הדרישות לפיתוח יחידות הלימוד : thinglink ,a.nnotade  ומצגת למחברת onenote.

מהלך כזה של השתלמות סדנאית המשקף את הגישה הקונסטרוקטוביסטית ,שונה מהשתלמויות אחרות שנכחתי בהן.בהשתלמות זו חברה ואני היינו המדריכות ,מדריכות פעילות ומלוות את המשתלמות בעבודה הסדנאית בקבוצות לפי החלוקה של יחידות הלימוד בשלושת הימים בשלומי.

יתרונות רבים בהדרכה בהשתלמות זו מכיוון שאנו המדריכות ליווינו את המדריכות המשתלמות במהלכי פיתוח יחידות הלימוד הן בפאן הפדגוגי והן בפאן התקשובי.

כל מדריכה ליוותה שתי קבוצות שעסקו באותה יחידת לימוד. הצטרפנו לקבוצה במהלך ההשתלמות ונתנו מענה בשיח ,בפיתוח ובשילוב הכלים המתאימים.

במליאה-לימדנו את הכלים הנדרשים להרחבת יחידות הלימוד : מחברת onenote , thinglink ,a.nnotade.

לאחר, הרחבת יחידות הלימוד המודרכות נדרשו להכין היצג ליחידה שלהן .ההיצגים היו מרשימים,  משולבי תקשוב וחינוך לשוני .

מההיבט האישי אני מרגישה כי נתרמתי מאוד מבחינת מקצועיות- ניסיון מקצועי, היכרות שלי את מדריכות החינוך הלשוני במחוז ואת הממונה על החינוך הלשוני במחוז ,אמונה ביכולות כמדריכת תקשוב ולמידת סגנון השתלמות "אחר" ,חדש ,נכון ויעיל.

במהלך ישיבות הצוות לקראת ההשתלמות ,תכנון ההשתלמות,בניית מדריכים לכלים המתוקשבים וההשקעה המירבית לא חשבתי על שלב המשוב מהשתלמות זו.

ביום השלישי התרגשנו ,נהננו ממשוב המדריכות המשתלמות וצוות ההדרכה .

משוב זה מעצים מאוד את ההרגשה והמקצועיות.

מקורות:

- תמונה - קהילת המחקר המבוקר -פייסבוק. פרסומיו של גיל פיינר.

הוראה מהסרטים שילוב סרטים בלמידה

בקורס הערכת טכנולוגיות מידע וידע בהנחייתה של ד"ר ליאת אייל התמקדנו בנושא :

                               הוראה מהסרטים –חדשנות פדגוגית –טכנולוגית.

בהוראה מסוג זה חשוב האופן שבו בוחרים את הסרט.

מדוע חשוב להשתמש בסרטון ?

למטרות של תיווך ידע ,חוויה,התנסות אישית,הסתכלות מזוית אחרת ועוד...

 DALEחרוט  

תרשים המתאר יעילות הלמידה בהתאם להתערבות המדיה בחוויות למידה.

התרשים מתאר את תוצאות מחקר שנעשה ע"י אדגר דייל בשנות השישים

עפ"י מחקרו, השיטה שהכי פחות אפקטיבית,כלומר, קצה הקונוס

היא למידה ממידע שמוצג באמצעות סמלים מילוליים, כלומר, הקשבה למילים מדוברות.

השיטה הכי יעילה, זאת שנמצאת בתחתית הקונוס היא המערבת חוויות למידה ישירות ובעלות תכלית.

בתרשים החרוט של dale  נראה כי ככל שאנחנו כמורים משתמשים יותר בהתנסות בתכנון התנסות ,כך המיומנויות הן קונקרטיות יותר, רמות ההפשטה הן נמוכות יותר ואנו מנצלים מיומנויות מוטוריות.

ככל שאנו כמורים משתמשים בסמלים חזותיים, ורבאליים כך רמת ההפשטה גבוהה יותר . הסרטים נמצאים באזור הכתום,באמצע.

בניסיון שביצע על תהליך הקניית קריאה גילה כי ככל שהלמידה אקטיבית יותר –מטיילים, מכינים, מציגים. זוכרים לטווח ארוך.

הסרטונים נמצאים באזור האמצע- watching movie  ושלוש דרגות מתחתיו.

אנו מעלים את אחוז הידע של התלמידים בשימוש בסרטונים. (Dale,1969 )

כיצד משתמשים במידע הנ"ל ומעלים אותו לדרגת הכללה ?העברה ההכללה היא הבעייתית. חשוב שמורים יעשו משהו עם הסרט כדי לגרום למשהו אצל התלמידים.

מודל נוסף ,מודל ההוראה של ברונר

מודל ההוראה של ברונר-תכנים מתאימים לDALE .תכנים סימבוליים

תכנים אקוסטיים ,תכנים חזותיים ,תכנים מפעילים  (שנת 1990 )

המודל הזה מתחזק על ידי המודל של ברונר ב - 1990  

מודל ההוראה של ברונר (1990)  מבוסס על תיאוריית הגשטלט,  שלפיה לכל תופעה פסיכולוגית ובכללה למידה ותפיסה, צריך להתייחס כאל תבנית שלמה. 

על פיו,  למידה מתרחשת כאשר הלומד מגיע לתובנה,  בה נוצר הקשר בין חלקי הידע השונים.  בתהליך של למידה,  מתרחש במוח ארגון נתונים תוך בחינת הקשרים ביניהם,  ברגע שנוצר במוח הארגון המוביל לפתרון,  מתרחשת תובנה.

הבנה מעמיקה של הנושא כשלם, שהוא יותר מסכום חלקיו, מאפשרת יישום הידע הנרכש ומקשרת את הידע לנושאים אחרים. בעבודתו, מתמקד ברונר בתפיסת התוכן באמצעות החושים ומדגיש את הקשר בין מבנה הידע לבין דרך קליטתם על ידי הלומד .

מודל ההוראה של ברונר 

1.   תכנים סימבוליים -סמלים מיצגי שפה בטקסט הנקלט על ידי הראיה . 

2.   תכנים אקוסטיים -תכנים שהלומד קולט באמצעות חוש השמיעה.  

3.   תכנים חזותיים   -תכנים שהלומד קולט באמצעות חוש הראיה, לדוגמא  :סרטים . 

4.   תכנים מפעילים   -תכנים הנקלטים באמצעות פעולה ועשייה .

מתי נשלב את הסרטון בהוראה ?

-אפשר לשלב סרטון בכל אחד משלבי ההוראה. צריך לזהות את מטרת השיעור  

 והשימוש בסרט.

להלן מטלות בעקבות צפייה בסרטים :

•          איך הסרט גרם לכם להרגיש? עם מה הזדהתם?

•          שאלות למחשבה תוך כדי הצפייה ודיון לאחריה.

•          מתן הנחיות ספציפיות לצפייה בסרטון

•          עצירת הסרט באמצע – איך זה ממשיך?

•          אתם במקום גיבור הסרט – כיצד תפעלו?

•          אתם הבמאי – מה הייתם משנים?

•          שילוב שאלות חשיבה מסדר גבוה:

נסחו שתי שאלות העולות מתוך הסרטון,

השוו בין הסרטונים בהם צפיתם

איזה מהסרטון אמין יותר בעיניכם? נמקו

לתלמידים המקבלים הנחיה, לפני הצפייה בסרט, לרוב התוצאה תהיה עיבוד רדוד של המידע והשלכות קוגנטיביות נמוכות.

אך כאשר המורים נותנים הנחיות לפני הצפייה בסרט ומאפשרים לפתח דיון ולהסיק מסקנות לאחר הצפייה,התלמידים ערים יותר למסרים נוספים ומפתחים רעיונות מעמיקים (פרופ' סלומון).
(המידע הנ"ל כפי שנאמר מדבריה של ד"ר ליאת אייל)

בשימוש בהוראה בסרטים עלינו להעמיק במתן מטלות בעקבות סרטים. תלמידים המקבלים מטלות בעקבות סרטים מכוונים, מאותגרים,מתעניינים וחושבים יותר.
יש להנחות את התלמידים לחשוב אחרת בצפייה בסרטון.יש לבדוק איך הילדים חושבים –חשיבה יצירתית,הסקת מסקנות, אנליזה , סינטזה, מטאפורה עם ידע על העולם .המורה מפתחת את יכולת הסקת המסקנות ואת החשיבה יצירתית . יש לחשוב על זווית אחרת כדי להרוויח עוד מידע מעשיר.

ממליצה על אתר המשלב כלים ורעיונות לשילוב וידאו בלמידה.

מקורות:

מקור: ברונר, 1990.

Bruner, J. (1990). Acts of meaning. Cambridge, MA; Harvard University

-מצגת הוראה מהסרטים –ד"ר ליאת אייל.

הספריה הלאומית בירושלים

קישור לאתר הספריה הלאומית בירושלים

בביקור שנערך בספריה הלאומית בירושלים ביום א' 7/7/13 נחשפתי יחד עם קבוצת מדריכות תקשוב למאגר עשיר ,מקיף ,מאורגן בהיסטוריה היהודית,בתרבות היהודית ובמורשתו ,אירועים בעולם ומקורות מידע רבים ומגוונים.

בביקור הוצגו בפנינו דרכים לחיפוש ממוקד יותר  של פריטי התוכן בספריה הלאומית.

צוות הספריה פיתח דרכים לחיפוש מורכב המאפשר גישה לחומרים האותנטיים, הסרוקים ולמידע העדכני של אותו נושא לחיפוש.

לפריטי המקור המצויים בספריה ערך חשוב ועדכני לכל תלמיד,סטודנט המחפש מידע ,אדם החוקר נושא מסוים.

הערך המוסף של פריטי המקור מעודד :למידה פעילה,אותנטיות,תוכן חדש,חשיבה ביקורתית ואף התרגשות.

בנוסף,צפינו באלבומי תיעוד ותמונות מתקופות שונות ועתיקות.הגישה לאלבומים אינה לרשות הרבים,המרצה השתמש בכפפות לדפדוף באלבום דבר המעלה את חשיבות והערך של הפריטים המצויים שם.

בסרטון מוצגים נערים ונערות במסע בר/בת  המצווה שלהם. בהיצגי המסע שלהם ניתן לשמוע מדברי הילדים ולהבין את תהליכי החקר המעניינים שחוו התלמידים . התלמידים השתמשו במילים חקרתי,גיליתי....אלו הם התהליכים המעניינים את התלמידים המיישמים את הגישה הקונסטרוקטוביסטית ומעידים על מהלכים של סדר חשיבה גבוה המסייעים לתלמידים להתמודד עם נושאים לימודיים ורלוונטיים כשהמטרה לעודד חוויות למידה ,אתגר  ,עניין ,משמעות  והנאה המקנות ידע ומיומנויות המבוססות על חקר פריטי מקור מאוספי הספריה הלאומית ומעשירות תלמידים,מורים ומשפחות.

בנוסף, הספריה הלאומית משתפת פעולה עם אגודת אבן חי ועם פורטל התוכן החינוכי במטרה ליצור הנגשה, זמינות המידע  ,חקר .כל זאת למען האוכלוסיה :תלמידים,מורים וכל מי שזקוק למידע מעשיר,חשוב, היסטורי, תרבותי.

ששת כובעי החשיבה/אדוארד דה בונו

בלימודי התואר השני ובקורס הערכת טכנולוגיות ידע אנו דנים בגישות הוראה : ביהביוריסטית, קוגנטיבית, קוסנטרוקטוביסטית .לצורך ניתוח אופני החשיבה אנו עדים לכך שהחשיבה היא  חלק משמעותי מהקוגניציה.

חשיבה היא הבנה ויכולת להשתמש בידע קיים,במושגים ובמיומנויות כדי להאיר בעיות וסוגיות חדשות,  וכן היכולת לפתור בעיות כאשר לא ברור מאליו איזה כלל יש ליישם וכיצד יש ליישם אותו.(דיוויד פרקינס- לקראת בית ספר חכם, הוצאת ברנקו וייס)

ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו ,שיטה שפיתח במטרה לייעל ולשנות חשיבה. דה בונו טען שבני האדם זקוקים לחשיבה רחבה שמטרתה לחשוב על נושא מסוים מהיבטים שונים , לגבי טווחי זמן שונים ולפתור בעיות בצורה יעילה.

כאשר יושבים לחשוב על נושא מסוים, יש לחבוש ולהסיר לחילופין שישה כובעים מדומים. כל כובע מדמה סוג אחר של חשיבה. ששת הכובעים של דה-בונו היא מסגרת עבודה  לפיתוח חשיבה אצל תלמידים  ואצל מבוגרים. שיטה זו מונהגת בכל העולם עם קהלי יעד שונים.

מטרת ששת כובעי החשיבה היא לעודד חשיבה משותפת ומקבילה של המשתתפים בדיון מסוים. במקום להתעמת, להתווכח ולהוכיח איש את טעותו של רעהו, מציע דה-בונו שכל אחד יחבוש באותו זמן את אותו הכובע, ויחשבו באופן מקביל.

הכובע הלבן - של דה-בונו מייצג מידע. כשנחבוש את הכובע הלבן נתרכז במידע המצוי בידינו: נתונים, עובדות וכיוצא בזה. בנוסף, נחשוב מהו המידע החסר לנו וכיצד ואיך עלינו להשיג את המידע הזה.

בשלב הכובע הלבן ייתכן שנזהה פרטי מידע סותרים. אם קיים ויכוח לגבי מהימנות המידע, יהיה זה הזמן לבדוק את המידע או לאסוף ביסוס מידעי. בשלב זה מניחים במקביל את כל פיסות המידע וממתינים להמשך הדיון.

כיצד נגיע למידע החסר, הדרוש ? חיפוש במקורות מידע מגוונים,הקשבה וקבלת תשובות שותפים,עמיתים. באמצעות שאילת שאלות ,עריכת סקר ומחקר.

אופן השימוש בכובע הלבן כשזקוקים למידע - אנו זקוקים לו לצורך מידע שחסר לנו בנושא הנידון ,פתרון בעיה, חיפוש מידע והערכת רעיון ,מתן מענה לשאלה, בחירת הסבר ממגוון אפשרויות , קבלת החלטה .

הכובע האדום -הכובע האדום של דה-בונו עוסק ברגשות, באינטואיציות. בשעת דיון לא נהוג להתייחס לרגשות, אך הם מופיעים בין כה וכה. הכובע האדום מביא למודעות שלנו מה אנחנו מרגישים לגבי הנושא ומחייב אותנו לומר מה אנחנו חשים לגבי נושא מסוים. חשיבה בכובע האדום אינה צריכה להיות מנומקת.בשלב הכובע האדום חשוב שלא לבטל רגשות או אינטואיציות הבאות לידי ביטוי, אלא לכבד את כל הנאמר ולהבין כי הרגשות נכונים לאדם ולנסיבות הזמן והמקום וכי הם עשויים להשתנות בהמשך.

הכובע השחור -הכובע השחור הוא המייצג את ההשתהות לצורך הערכה. הכובע השחור עוסק באמת ובמציאות: האם זה נכון? האם זה מתאים? האם זה יצליח? כמו כן, הכובע השחור מעלה חשדות וסיכונים: ממה עלינו להיזהר? אילו בעיות ייתכנו בהמשך? הכובע השחור חייב להיות מנומק.דה-בונו ראה את הכובע השחור ככובע השימושי ביותר. עם זאת, החשיבה הביקורתית של הכובע השחור חייבת להיתרגם בהמשך להחלטות ולמעשים, ולא להישאר ברמת הביקורת והשיפוטיות. הנטייה של אנשים רבים היא לעשות שימוש יתר בכובע השחור. דה-בונו מייחס את זה לסיבות שונות ומדגיש כי חשוב שלא להיגרר לביקורת יתר מוגזמת עם הכובע השחור. השימוש בכובע חשוב מאד, הוא נועד כדי להפעיל שיפוט ביקורתי אך יש להימנע משימוש יתר בכובע השחור כי השיפוט יכול למנוע מרעיונות יצירתיים להופיע ובכך ייחסמו דרכים לפתרון יעיל.

הכובע הצהוב -מייצג את ההיבט החיובי שבדבר. כשנחבוש את הכובע הצהוב ננסה לחפש יתרונות ונקודות חוזק בנושא הנידון. כובע זה קשה יחסית משום שהוא סותר את הטבעי הנטייה שלנו לחפש את השלילי ואת החריג בכל רעיון. לכן, הכובע הצהוב מצריך זמן רב שבו נחפש יתרונות. הכובע הצהוב הוא כובע ביקורתי וצריך להיות מנומק אף הוא.

דה-בונו טוען שעלינו לפתח במוחנו את היכולת להפעיל את הכובע הצהוב כהלכה. הוא מכנה זאת "רגישות לתועלת" שפירושה לשאול בכל מצב: איזו תועלת מסתתרת כאן, למי ובאילו תנאים?

השימוש בו בוחן את יעילות הרעיון ,תכנון הרעיון והתועלת שבו.

הכובע הירוק -הכובע הירוק של דה-בונו מייצג את החשיבה היצירתית. כשנחבוש את הכובע הירוק נחפש רעיונות חדשים. נחפש חלופות, קיימות וחדשות, שיפורים ואפשרויות חדשות.

הכובע הכחול -תפקידו של הכובע הכחול הוא לארגן את החשיבה. הכובעים האחרים חשבו על התוכן שבו אנחנו עוסקים ואילו הכובע הכחול חושב על תהליך החשיבה: איך אנחנו מגדירים את המצב? מה ברצוננו להשיג? כשנחבוש את הכובע הכחול ננסה להסיק מסקנות, להגיע לתוצרים ולערוך סיכומים.

הכובע הכחול  ממוקד בחשיבה עצמה ,מכוון לחשיבה על חשיבה ,הפעלת ביקורת על תהליכי חשיבה תוך העלאת שאלות המעוררות חשיבה . חשיבה זו מעודדת חשיבה פורה ,מועילה בתהליך.כובע זה מתפקד מעין "מפקד " על שאר הכובעים ;מזהה את תועלת השימוש בכובעי החשיבה הנוספים,מכוון לשימוש בכובעים האחרים ,מברר במהלך דיון לצורך סיכומי ביניים וסיכומים סופיים.

יתרונות ששת כובעי החשיבה

-         זמן - שיטת הכובעים מייעלת את הדיון בנושא מסוים. החשיבה המקבילה מתאפשרת בזכות השימוש בכובעי החשיבה ומעודדת ניהול נכון של השיח בדיון. אין עיסוק בוויכוח, אלא בהתבוננות בהיבטים השונים בנושא הנידון.

-         הפרדה בין סוגי חשיבה - באופן רגיל, הנטייה שלנו היא לנסות להיות גם ביקורתיים, גם יצירתיים וגם אינטואיטיביים – הכול באותו רגע. כובעי החשיבה מאפשרים הפרדה וסדר בין פרץ המחשבות והתחושות.

-         ניתוק האגו מהדיון - חבישת כובעים מאפשרת להתרחק משיקולי אגו והעדפת העמדה האישית. הניתוק מהאגו חשוב מאוד בדיונים ובתהליך קבלת החלטות.

מבחירה וקריאת המידע הנ"ל נוכחתי להכיר לעומק יותר את סוגי החשיבות שנחוץ מאוד שאנו המורים נקדם אצל תלמידינו הן בחשיבות השונות בלמידה המסורתית ובלמידה המתוקשבת.

כובעי חשיבה מספקים תפקידי חשיבה מוגדרים  למורים ולתלמידים כך ששותפי המפגש חייבים להשתמש באופן החשיבה של אותו הכובע וכך מתנסים  בכל שיטות החשיבה בנושאים שונים.

כובעים אלו מאפשרים למורים גיוון בדרכי הוראה , עידוד וקידום חשיבה בקרב תלמידינו, הערכה , ביקורתית, חיפוש רעיונות ,פתרון בעיות שיפוט, קבלת החלטות ,קידום דיון  וחשיבה על חשיבה כך שהתלמידים יכירו וישתמשו בכובעי החשיבה הם יהפכו לחלק בלתי נפרד מתרבות החשיבה שלהם במשימות של פתרון בעיות ודילמות, תגובות,ניהול דיונים,קבלת החלטות והפנמה של חשיבה מסדר גבוה. 

הן בצפייה בסרטונים אנו נייעל את החשיבה בשאלות :נסחו שתי שאלות העולות מתוך הסרטונים בהם צפיתם ,השוו בין הסרטונים ? איזה מהסרטון אמין יותר בעיניכם ?

"החשיבה היא הסגולה האנושית הבסיסית ביותר, המשאב האנושי ביותר ועדיין לא מלמדים אותה ישירות" דה –בונו.

"חשיבה היא חקר מודע של ההתנסות למען מטרה מסוימת. המטרה עשויה להיות הבנה, קבלת החלטה, תכנון, פתרון בעיה, שיפוט, פעולה ועוד. (אדוארד דה- בונו "ללמד חשיבה" , 1998 הוצאת ברנקו וייס ות"ל עמ' 37)

מקורות :

מתוך: http://www.brancoweiss.org.il/1036/261.htm (אוחזר ב6/7/13 )
תמונה- http://www.econ-it2.eu/en/training/5-innovation-management/5-6-ideas-management-and-evaluation-of-opportunities/5-6-5-six-thinking-hats/ (אוחזר ב 6/7/13 )